פורטל:ברצלונה

עריכהפורטל ברצלונה

ברצלונה (בספרדית ובקטלאנית: Barcelona; נהגה: ברצלונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה. העיר היא השנייה בגודלה בספרד, ומתגוררים בה כ-1,604,555 תושבים, וכ-4,700,000 תושבים במטרופולין שלה, נכון לשנת 2015. העיר היא הגרעין המרכזי באזור האורבני של ברצלונה, בו מתגוררים בערך כ-4.7 מיליון תושבים. העיר ממוקמת לחוף הים התיכון. ומהווה היא מרכז כלכלי חשוב - בעיר נמצא אחד הנמלים הים תיכוניים החשובים ביותר באירופה, ונמל התעופה הבינלאומי בעיר הוא השני בגודלו בספרד. העיר הוקמה בתקופה הרומית, והפכה לבירת רוזנות ברצלונה. לאחר סיפוחה לממלכת אראגון, העיר הפכה לאחת הערים החשובות בממלכה. כיום, ברצלונה היא מרכז תרבותי חשוב, ויעד תיירותי עיקרי בספרד. עבודותיהם האדריכליות של אנטוני גאודי וליואיס דומנק אי מונטנר בעיר הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשנת 1992, התקיימה בעיר אולימפיאדת ברצלונה.

לערך המלא

עריכהתמונה נבחרת

פארק גואל

לגלריית תמונות ברצלונה

עריכההידעת?

0.7% מתקציב מועדון כדורגל ברצלונה מועבר לקרן ברצלונה, שמטרתו לסייע למיזמים הומניטאריים. משנת 2006 התחייב המועדון לתרום 1.5 מיליון אירו ליוניצ"ף. בעזרת הכסף מופעלים מיזמים לשיפור תנאי המחיה של ילדים ברחבי העולם. המיזם המשותף הראשון של שני הארגונים עסק בעזרה לילדים חולי איידס בסווזילנד. במסגרת שיתוף הפעולה עם יוניצ"ף, מוצג סמליל יוניצ"ף על חולצות שחקני המועדון.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכההיסטוריה של ברצלונה

ברצלונה נוסדה במאה ה-3 לפנה"ס על ידי חמלקרת ברקה לאחר המלחמה הפונית הראשונה, כמושבה של קרתגו. בהמשך, הפכה לעיר רומית שמרכזה בגבעת מונס טאבר ("Mons Taber") במסגרת כיבושו של חצי האי האיברי על ידי הרומאים. שם העיר הרומית: "מושבת ג'וליה אוגוסטה פאבנטיאה פטרנה ברסינו" (Colonia Julia Augusta Faventia Paterna Barcino) שהייתה עיירה קטנה הסמוכה לעיר המחוז טאראגונה. שרידי עיר זו התגלו תחת הפלאסה דל ריי. על פי מסורות אחדות נטען שהעיר הוקמה על ידי חיילים קרתגים לפני המלחמה הפונית השנייה אשר במהלכה נכבש היישוב בידי סקיפיו אפריקנוס ואז קיבלה את השם BARCINO בסיס לשמה הנוכחי, אולם אין ראיות ארכאולוגיות לטענה זו.

הבזיליקה הנוצרית הראשונה נבנתה בעיר בשנת 343. הוויזיגוטים כבשו את העיר במאה ה-5, והמוסלמים המורים כבשו אותה ב-713. ב-4 באפריל 801 נכבשה על ידי לואי החסיד, בנו של קרל הגדול לאחר מצור שארך כחצי שנה. קרל הפך את העיר למושב המלכים הספרדיים - אזור שהיה בשליטת רוזן ברצלונה כאזור ביטחון בין צרפת הנוצרית לספרד המוסלמית. רוזנות ברצלונה כבשה שטחים סמוכים, ב-1137 השיא רמירו השני, מלך אראגון את בתו פטרונילה בת השנה לרוזן ברצלונה, רמון ברנגר הרביעי, ופרש למנזר, ובכך למעשה אוחדו ממלכת אראגון ורוזנות ברצלונה לישות אחת - ממלכת אראגון וקטלוניה, בירת הממלכה - ברצלונה זכתה לפריחה תרבותית וכלכלית.

ירידת קרנה של העיר החלה כאשר הוחלט כי היא תפסיק לשמש כעיר בירה, וכי בירת הממלכה תהיה נאפולי.

האיחוד בין אראגון וקסטיליה בעקבות נישואי "המלכים הקתולים", פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה ב-1469 הביא להמשך ירידה במעמדה של העיר והתהליך נמשך עם גילוי אמריקה מצד אחד והתחזקות הצי העות'מאני מצד שני.

במהלך מלחמת הירושה הספרדית, בשנת 1714 נבזזה ונהרסה העיר. נפוליאון בונפרטה סיפח את העיר לאימפריה הצרפתית הראשונה והמליך את אחיו, ז'וזף בונפרטה למלך ספרד. לאחר תבוסת נפוליאון הוחזרה העיר לשליטת ספרד.

במהלך המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית לעיר והעיר גדלה ויצאה מבין החומות. תערוכה עולמית נערכה במקום בשנת 1888, והעיר הורחבה במסגרת פרויקט "ההרחבה" (אישמפלה).

ברצלונה הייתה מקום מרכזי של אנרכיזם במהלך השבוע הטראגי של שנת 1909 שבו נשרפו כנסיות העיר. בימי מלחמת האזרחים הספרדית (בין השנים 1936 - 1939) ישבה בעיר הממשלה הרפובליקנית כאשר הגנרל פרנקו כבש את הבירה מדריד.

החל משנות ה-70 במאה ה-20 החלה התעוררות של השפה והתרבות הקטלאנית.

בשנת 1984 בחרה אונסק"ו להנציח את פועלו של אנטוניו גאודי ולהכריז על המבנים שתכנן בעיר וביניהם כנסיית הסגרדה פמיליה (Sagrada Familia) כאתר מורשת עולמית. בשנת 1997 הכריז אונסק"ו גם על המבנים שתכנן הארכיטקט לואיס דומנק אי מונטאנר (Lluís Domènech i Montaner) "אתר מורשת עולמית".

עריכהמחוזות ברצלונה

העיר מחולקת ל-10 מחוזות:

סיוטט וליה (העיר העתיקה): אל רבאל, הרובע הגותי, ובארי דה לה ריברה.
אישמפלה (ההרחבה).
סאנטס-מונז'ואיק
לס קורטס
סאריה-סאנט ג'רבאזי
גרסיה
הורטה גינארדו
נואו באריס
סאנט אנדראו
סאנט מארטי

עריכהאתרים ומבנים בברצלונה

אנדרטאות

עמוד קולון

אתרי מורשת עולמית

פלאו דה לה מוזיקה קטלניה והוספיטל דה סאנט פאו
יצירותיו של אנטוני גאודי: קאזה ויסנס, פלאו גואל, בית באליו, קאזה מילה (לה פדררה), פארק גואל וסגרדה פמיליה

כנסיות

קתדרלת יולליה הקדושה | כנסיית קולוניה גואל | כנסיית סנטה מריה דל מאר | סגרדה פמיליה | בזיליקת הלב הקדוש

מוזיאונים ומבני תרבות

מוזיאון פיקאסו | מכון ז'ואן מירו | מכון אנטוני טאפייס | המוזיאון הלאומי לאמנות קטלנית | מוזיאון מדעי הטבע של ברצלונה

פארקים וגנים

פארק גואל | מונז'ואיק | פארק המצודה

הביתן הגרמני (1929), בתכנון האדריכל לודוויג מיס ואן-דר-רוהה

תחבורה

רחובות ושדרות: לה ראמבלה | פסץ' דה גראסיה
כיכרות: פלאסה דל ריי | כיכר קטלוניה| פלאסה דה אספניה | פלאסה ריאל

שווקים

לה בוקריה

מבנים בעלי חשיבות

טורה אגבר | ביתן ברצלונה | שער הניצחון | פלאו נסיונל | טירת שלושת הדרקונים

עריכהספורט בברצלונה

בעיר ברצלונה מצויות שתי קבוצות כדורגל ברמה בינלאומית:

מועדון כדורגל ברצלונה הידועה בשם "ברסה" (Barça), שמקום מושבה באצטדיון קאמפ נואו בעל כמעט 100,000 מושבים. המועדון כולל גם קבוצת מילואים בשם ברצלונה אתלטיק, ועוד ארבע קבוצות מקצועניות בענפי ספורט אחרים: קבוצת כדורסל, קבוצת כדוריד, הוקי קרח וכדורגל אולמות.
קבוצת אספניול המשחקת באצטדיון לה פראט בעל 40,500 מושבים.

בשנת 1970 העיר אירחה את אליפות אירופה בשחייה.

בשנת 1992 העיר אירחה את האולימפיאדה ורוב המשחקים נערכו באצטדיון האולימפי בעל 56,000 מושבים.

בשנת 2003 העיר אירחה את אליפות העולם בשחייה, ורוב התחרויות נערכו באולם הספורט פלאו סנט ג'ורדי שבו ניבנתה בריכה זמנית לאירוע.

בשנת 2010 אירחה העיר את אליפות אירופה באתלטיקה באצטדיון האולימפי ליואיס קומפאניס.

עריכהאתר נבחר

הסגרדה פמיליה ("המשפחה הקדושה", או בקטלאנית: La Sagrada Família) היא כנסייה ברובע אישמפלה בברצלונה שתוכננה על ידי האדריכל הקטלאני אנטוני גאודי. בניית הכנסייה החלה בשנת 1883, והופסקה בשל מותו הפתאומי של גאודי ב-1926 בתאונה. בנייתה חודשה בשנת 1946 לאחר מחלוקות רבות בנוגע להמשך הבנייה, שכן גאודי לא השאיר תוכניות לפני מותו. בנייתה נמשכת עד ימינו ותימשך כנראה עוד שנים רבות. הכנסייה מהווה את אחת האטרקציות התיירותיות החשובות של ברצלונה, יחד עם מבנים ומקומות נוספים בתכנונו של גאודי. הכנסייה נבנתה בסגנון המודרניסטה, ועיצובה הושפע מהקתדרלות הגותיות של ימי הביניים, ומסגנונות האר-נובו והתחייה הגותית, שהיו פופולריים מאוד בסוף המאה ה-19. הכנסייה צפויה לכלול 12 צריחים בגובה של כ-100 מטרים כל אחד, המסמלים את 12 השליחים. הצריחים מחולקים ל-3 חזיתות המסמלות את לידתו, מותו ותחייתו של ישו. כיום קיימים רק 8 מתוכם, והשאר עדיין בבנייה. צריח נוסף בגובה של כ-170 מטרים יתנשא במרכזם ויסמל את ישו עצמו, ומסביבו יוקמו 4 צריחים נמוכים במקצת שיסמלו את ארבעת האוונגליסטים. קצת מאחורי הצריח המרכזי יוקם צריח נוסף שיסמל את הבתולה. המבנה הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.