שבט אשר
שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט אשר, בנו השמיני של יעקב (השני מזלפה שפחת לאה).
”וַתֹּאמֶר לֵאָה: 'בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת', וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר.” (בראשית, ל', י"ג).
ברכות לשבט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברכת יעקב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בברכת יעקב לבניו בפרשת ויחי נאמר ”מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ.” (בראשית, מ"ט, כ').
ברכת משה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר ”וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ.” (דברים, ל"ג, כ"ד).
השבט במדבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחות השבט
[עריכת קוד מקור | עריכה]שתי רשימות במקרא[1] מונות שש משפחות מרכזיות לשבט: יִמְנָה, יִשְׁוָה, יִשְׁוִי ובְרִיעָה, כאשר מבריעה יצאו המשפחות חֶבֶר ומַלְכִּיאֵל. אך ברשימה של מפקד בני ישראל בערבות מואב חסרה משפחת 'ישוה'. שלוש הרשימות מזכירות את שרח בת אשר.
סמלי השבט
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבן החושן של שבט אשר היא תרשיש.[2] הדגל שלו היה ציור של עץ זית על שם הברכות שקיבל מיעקב וממשה "מאשר שמֵנה לחמו" "וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ".[3] סמל עץ הזית מופיע בסמל העיר נהריה, שנמצאת בנחלת השבט.
החודש המקושר לשבט אשר הוא חשוון[4] או טבת[5] או שבט[6]
במפקד הראשון מוזכר פגעיאל בן עכרן. במרגלים סתור בן מיכאל ובמפקד השני בסוף ספר במדבר אחיהוד בן שלומי.
המסע במדבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט אשר במחנה שבט דן, שהיה מצפון למשכן. היה שני במחנה זה.
- במפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר, מנה השבט 41,500 איש.
- במפקד השני שערך משה רבנו במדבר, מנה השבט 53,400 איש.
- במפקד השלישי שערך דוד המלך, מנה השבט 26,000 איש[דרוש מקור].
נחלת השבט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – נחלת שבט אשר
נחלתו של שבט אשר הייתה בגליל המערבי ובמערב הגליל העליון ובאזור לבנון ונודעה כנחלה בעלת אדמה עשירה ופוריה.
בין ערי השבט: בטן, כבול, נעיאל, אכזיב ואכשף. האחרונה מוזכרת בספר יהושע:
”וַיֵּצֵא הֵגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וְיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף.” (יהושע, י"ט, כ"ד–כ"ה).
השבט בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]השבט השתתף במלחמתו של השופט גדעון בן יואש במדיינים[7].
אזכורים היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים כדוגמת פרופ' יוחנן אהרוני מזהים את האזכור ברשימות הטופוגרפיות של סתי הראשון מסוף המאה ה-14 לפנה"ס של שבט "אסר" בכנען, כמכוון לשבט אשר הישראלי. כמו כן מזהים חוקרים את אזכורו של "קדג'רדי ראש אשר" בכנען בפפירוס אנאסטאזי א מימי רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס, כמדבר על נשיא שבט אשר הישראלי.
בנוסף, יש המזהים את שמות בתי האב המופיעים בספר דברי הימים[8] כשמות יישובים, כגון:"חַרְנֶפֶר בְּנֵי צוֹפָח" עם חירבת קאנפאר בנפת ג'וב ג'נין שבאזור לבנון . "שָׁמֶר בן חבר" זוהה עם היישוב שומר בנפת צידון. בהמשך הרשימה מופיעים שמות המזוהים עם שבטי הארמים, למשל - "יחבה (וְחֻבָּה)" זוהתה עם האלה החיתית-חורית חבת שמקור פולחנה שכן בארם, בעוד השם המקראי "סוּחַ" הוא תעתיק עברי לשם המדינה סוח היא מולדתו של אחד מרעי איוב הקרוי 'בלדד השוחי'[9].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחלת אשר
- צבי גל, גיא יפתחאל – הגבול בין אשר לזבולון, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 47–50
- גרשון גליל, גבע, בית-דגון והגבול בין נחלת אשר לנחלת זבולון, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 3–18
- רפאל פרנקל, נחלת שבט אשר: אתרים וגבולות, קתדרה 91, מרץ 1999, עמ' 7–30
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשר (שבט), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בבראשית מו יז ובדברי הימים א ז ל
- ^ שמות רבה, פרשה ל"ח, פסקה ט'.
- ^ במדבר רבה, פרשה ב', פסקה ז'.
- ^ רבי אברהם בן עזריאל, ערוגת הבושם, חלק א' עמוד 289.
- ^ רבי פינחס ברבי יעקב הכהן, קידוש ירחים לחודש טבת.
- ^ אלעזר החזן, קדושתא לראש חודש מרחשון. רבי יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה, סוף שער ה'.
- ^ ספר שופטים, פרק ו', פסוק ל"ה
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוקים ל"ב–ל"ה
- ^ אמנון גאבר, מעמד רשימות-היחס בתולדות ישראל, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ז, חוברת א (יג), ניסן תשכ"ב, עמ' 87 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
שבטי ישראל | ||
---|---|---|
|