לדלג לתוכן

גורילה מזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןגורילה מזרחית
נקבת גורילה מזרחית עם גורה
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: בעלי אף יבש
משפחה: הומינידיים
סוג: גורילה
מין: גורילה מזרחית
תת-מינים

גורילת השפלה המזרחית
גורילת הרים

שם מדעי
Gorilla beringei
מטשי, 1903
תחום תפוצה
תפוצת הגורילה המזרחית
תפוצת הגורילה המזרחית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גורילה מזרחית (שם מדעי: Gorilla beringei) היא המין הגדול ביותר בסוג גורילה וכן במשפחת ההומינידיים ובסדרת הפרימטים. המין מתחלק לשני תת-מינים – גורילת השפלה המזרחית (Goriila beringei graueri) עם אוכלוסייה המונה 5,000 פרטים, והנדירה שבגורילות – גורילת הרים (Gorilla beringei beringei) עם אוכלוסייה המונה כ-700 פרטים.

ישנה אוכלוסיית גורילות הרים בפארק הלאומי בווינדי שבדרום אוגנדה, אותה שוקלים לסווג כתת-מין נוסף.

הגורילה המזרחית חיה ביערות אגן קונגו ומרכז אפריקה – המדרונות הוולקנים של רואנדה, מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ויער בווינדי שבדרום אוגנדה.

במהלך היום הגורילות בעיקר אוכלות, בלילה הן בונות קנים על ידי קיפול מעל הצמחייה, בדרך כלל על הקרקע. כמו שאר הגורילות, הגורילה המזרחית היא צמחונית וניזונה מעלים ופירות.

תיאור פיזי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגורילה המזרחית יש ראש גדול, אף שטוח ונחיריים גדולים, חזה רחב וזרועות ארוכות. הפנים, כפות הידיים, כפות הרגליים והחזה קירחים, והפרווה שחורה בעיקר, אך מרגע שהגיעו לגיל מסוים- לזכרים ישנו מעין "אוכף" כסוף על גבם ולכן הם נקראים כסופי גב (Silverbacks). קיימים הבדלים במראה הפרווה בין שני תת-המינים: לגורילת השפלה המזרחית יש פרווה קצרה יותר, עבה יותר, שחורה עמוקה. לגורילות ההר יש פרווה המזכירה צבע כחול כהה. כמו כן ישנם הבדלי גודל בין שני תת-המינים- גורילת השפלה מעט גדולה יותר מגורילת ההרים והזכרים שבשני המינים גדולים יותר מהנקבות ומשקלם נע בין 140–205 ק"ג וגובהם 1.7 מטרים בעמידה, כשהם בוגרים. משקלה הממוצע של נקבת גורילת השפלה המזרחית נע בין 90–100 ק"ג, וגובהה בעמידה עומד על 1.5 מטרים.

הגורילה המזרחית נדירה יותר מהגורילה המערבית אם כי מאוימת פחות. האיומים העיקריים על הגורילה המזרחית הם צייד למטרות מזון והעמקת החקלאות לתוך היער, מה שגורם להרס בית הגידול הטבעי שלה. בחלק מהשמורות הלאומיות ישנה תוכנית תיירות של צפייה בגורילות, ולה יתרונות וחסרונות – מצד אחד התיירות מובילה למודעות סביבתית והכנסות כספיות לתושבים, ומצד שני היא גורמת להפרעה בהתנהגות הטבעית של הגורילות. הגורילות המזרחיות נדירות ביותר בגני החיות, וגן החיות היחיד שנמצא מחוץ לאזורי המחיה הטבעיים של הגורילות בו נמצאים פרטים הוא גן החיות של אנטוורפן, בו חיות שתי נקבות בוגרות. בקונגו ישנם גופים המחזיקים את הגורילות שהוחרמו מציידים לא חוקיים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גורילה מזרחית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גורילה מזרחית באתר הרשימה האדומה של IUCN