משה חיים אפרים מסדילקוב – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 17: | שורה 17: | ||
לאחר פטירתו, לא ירשו בניו את תפקידו באדמור"ות. את תפקידו כמגיד מישרים ואדמו"ר בסדילקוב, המשיך חתנו רבי דוד הלוי איש הורוביץ עוד בחייו. |
לאחר פטירתו, לא ירשו בניו את תפקידו באדמור"ות. את תפקידו כמגיד מישרים ואדמו"ר בסדילקוב, המשיך חתנו רבי דוד הלוי איש הורוביץ עוד בחייו. |
||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1742|מספר שנים=58}} |
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1742|מספר שנים=58}} |
||
=== צאצאיו === |
=== צאצאיו === |
||
*רבי יעקב יחיאל מקוריץ. הוציא את ספרו של אביו. |
*רבי יעקב יחיאל מקוריץ. הוציא את ספרו של אביו. |
||
שורה 29: | שורה 30: | ||
כיום מכהנים שניים מצאצאיו כאדמו"רי סדילקוב. הקשיש שבהם רבי אריה לייב גלאנץ ב[[מונסי]] שב[[ניו יורק]]. והרב אריה וואהל מסדילקוב ב[[בית שמש]]. |
כיום מכהנים שניים מצאצאיו כאדמו"רי סדילקוב. הקשיש שבהם רבי אריה לייב גלאנץ ב[[מונסי]] שב[[ניו יורק]]. והרב אריה וואהל מסדילקוב ב[[בית שמש]]. |
||
⚫ | |||
⚫ | עשר שנים לאחר פטירתו בשנת [[ה'תק"ע]] ([[1810]]) הדפיס בנו רבי יעקב יחיאל מקוריץ את כתביו שהשאיר אחריו בהעניקו לספר את השם "דגל מחנה אפרים". ספר זה גדוש בפרשנות [[קבלה|קבלית]] ו[[חסידות|חסידית]] ובו מובאות חלק מדרשותיו שנאמרו בשנים בהן כיהן כרבה של סדילקוב. אחת הנקודות הבולטות בספר היא; ציטוטים רבים של דברי תורה ששמע מסבו והופכים אותו בעצם לאחד המקורות הראשוניים והמהימנים של תורת הבעש"ט. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
שורה 52: | שורה 63: | ||
⚫ | |||
שורה 58: | שורה 68: | ||
⚫ | |||
<a href=http://zaza-jogos-online-gratis.softonic.com.br/ >jogos online</a> |
|||
⚫ | |||
⚫ | עשר שנים לאחר פטירתו בשנת [[ה'תק"ע]] ([[1810]]) הדפיס בנו רבי יעקב יחיאל מקוריץ את כתביו שהשאיר אחריו בהעניקו לספר את השם "דגל מחנה אפרים". ספר זה גדוש בפרשנות [[קבלה|קבלית]] ו[[חסידות|חסידית]] ובו מובאות חלק מדרשותיו שנאמרו בשנים בהן כיהן כרבה של סדילקוב. אחת הנקודות הבולטות בספר היא; ציטוטים רבים של דברי תורה ששמע מסבו והופכים אותו בעצם לאחד המקורות הראשוניים והמהימנים של תורת הבעש"ט. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ |
גרסה מ־00:49, 18 באוגוסט 2013
רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב, ה'תק"ב לערך - י"ז באייר ה'תק"ס, (1742 לערך - 12 במאי 1800), נכדו של הבעל שם טוב (בעש"ט) ממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות.
תולדות חייו
בנם של רבי יחיאל אשכנזי ואדל, בתו של הבעש"ט.
רבי אפרים נולד במז'יבוז' עיר מגורי סבו. שנת לידתו אינה ידועה וחלוקות הדעות על גילו בעת פטירת סבו הבעל שם טוב (בחג השבועות שנת תק"כ 1760). על פי "ספר החסידות" של אברהם כהנא נולד בשנת תק"ב (דהיינו 1742) ואילו בספר "החסידות והחסידים" של שמואל אבא הורודצקי נולד בשנת תק"ח (דהיינו 1748). חשיבות הוויכוח נוגעת לטיב זכרונותיו מדרשותיו של סבו בילדותו ובנעוריו. יהא גילו אשר יהא, סבו הבעל שם טוב מכנה אותו: "עילוי גדול בתכלית הלימוד", זאת באיגרת לגיסו רבי גרשון מקיטוב משנת תקי"ג לערך, כלומר כשהיה בן חמש או בן אחת-עשרה.
לאחר פטירת סבו, למד אצל תלמידו רבי דב בער המגיד ממעזריטש ובעיקר אצל רבה של פולנאה מחבר הספר תולדות יעקב יוסף המהווה למעשה את המקור הראשון והמרכזי לתורת הבעש"ט, אולם למרות זאת נחשב רבי אפרים כבן הדור השני לחסידות, כיוון שהוא עצמו קיבל ישירות מתורת סבו ואף מצטט אמירות ישירות שלו בספרו.
"בעל הדגל" כיהן כרב ומגיד מישרים בעיירה סדילקוב, הסמוכה לעיר שפיטובקא ולא רחוקה ממז'יבוז' עיירת הולדתו. בשנת תקמ"ח לערך, שב רבי משה חיים אפרים לעיירת הולדתו מז'יבוז' בה כיהן אחיו רבי ברוך ממז'יבוז' כאדמו"ר. משום כך, פנה הוא להתפלל בבית מדרשו של סבו הבעש"ט ואף הוא כיהן בעיר כאדמו"ר. ידוע שקשר הידידות בין האחים היה הדוק מאוד למרות ששניהם כיהנו בכתר האדמו"רות בעיר אחת.
רבי אפרים לא התבלט רבות בחייו כמנהיג עדה גדולה, כרבו בעל תולדות יעקב יוסף כחו היה גדול בכתיבה יותר מבהנהגת עדה, למרות שנודע כדרשן. אחיו לעומתו, הנהיג עדה גדולה ואף הרבה בנסיעות לערי אוקראינה השונות בהן התגוררו חסידיו, ורבים מאדמו"רי הדור הבא של החסידות נמנו על תלמידיו.
בי"ז באייר, ערב ל"ג בעומר שנת תק"ס (1800) נפטר רבי אפרים ונקבר באוהל סבו במז'יבוז'.
לאחר פטירתו, לא ירשו בניו את תפקידו באדמור"ות. את תפקידו כמגיד מישרים ואדמו"ר בסדילקוב, המשיך חתנו רבי דוד הלוי איש הורוביץ עוד בחייו.
תקופת חייו של הרב משה חיים אפרים מסדילקוב על ציר הזמן |
---|
|
צאצאיו
- רבי יעקב יחיאל מקוריץ. הוציא את ספרו של אביו.
- חתנו רבי לייבוש מחסידות פרוסקורוב.
- רבי יצחק מקאליס.
- חתנו רבי יעקב יוסף בנו של רבי חיים טירר ה"באר מים חיים".
- חתנו רבי יוסף משיפיטובקה נכד רבי פנחס מקוריץ ורבי יעקב שמשון משיפיטובקה.
- רבי יוסף ממז'יבוז'. היה נחשב אצל רבי ישראל מרוז'ין.
- אטל אשת רבי דוד הלוי איש הורביץ מסדילקוב.
- חתנו וממלא מקומו רבי אריה לייב גוטמן בן רבי אברהם מקוריסטשוב (חתן רבי מנחם נחום מצ'רנוביל).
- רבי ישראל, האדמו"ר מסדליקוב ביאסי.
- חתנו וממלא מקומו רבי אריה לייב גוטמן בן רבי אברהם מקוריסטשוב (חתן רבי מנחם נחום מצ'רנוביל).
כיום מכהנים שניים מצאצאיו כאדמו"רי סדילקוב. הקשיש שבהם רבי אריה לייב גלאנץ במונסי שבניו יורק. והרב אריה וואהל מסדילקוב בבית שמש.
"דגל מחנה אפרים"
עשר שנים לאחר פטירתו בשנת ה'תק"ע (1810) הדפיס בנו רבי יעקב יחיאל מקוריץ את כתביו שהשאיר אחריו בהעניקו לספר את השם "דגל מחנה אפרים". ספר זה גדוש בפרשנות קבלית וחסידית ובו מובאות חלק מדרשותיו שנאמרו בשנים בהן כיהן כרבה של סדילקוב. אחת הנקודות הבולטות בספר היא; ציטוטים רבים של דברי תורה ששמע מסבו והופכים אותו בעצם לאחד המקורות הראשוניים והמהימנים של תורת הבעש"ט.
בסוף הספר מופיע נספח - אף הוא מכתב ידו - בו דברים נוספים ששמע מסבו, אך ללא פרשנות אישית משלו וכן תיעוד של חלק מחלומותיו.
הספר, הינו אחד מספרי החסידות שזכה לתפוצה גדולה ויצא לאור במהדורות רבות. הוא מהווה עד היום "ספר יסוד" בתורת החסידות של הבעל שם טוב.
קישורים חיצוניים
- דגל מחנה אפרים, ברדיטשוב תקס"ט, 1809, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] דגל מחנה אפרים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית- אברהם כהנא, ר' משה חיים אפרים ב"ר יחיאל בעל "דגל מחנה אפרים", בתוך "ספר החסידות" (ורשה תרפ"ב), באתר "דעת"
- רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב באתר אהלי צדיקים
<a href=http://zaza-jogos-online-gratis.softonic.com.br/ >jogos gratis</a>