גרטרוד שטיין – הבדלי גרסאות

גרטרוד שטיין
Gertrude Stein
	שטיין, 1935. צלם: קארל ואן וכטן
לידה	3 בפברואר 1874; אלגני, ארצות הברית
פטירה	27 ביולי 1946 (בגיל 72); ניי-סיר-סן, צרפת
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	פר לשז
מקום לימודים	מכללת רדקליף, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת הרווארד, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, תיכון אוקלנד
שפות היצירה	אנגלית
זרם ספרותי	ספרות מודרניסטית, מודרניזם
יצירות בולטות	Three Lives, האוטוביוגרפיה של אליס ב' טוקלאס, Everybody's Autobiography, Four Saints in Three Acts, Tender Buttons, The Making of Americans, Doctor Faustus Lights the Lights
בן או בת זוג	אליס ב. טוקלאס
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־12:39, 22 בספטמבר 2023

גרטרוד שטיין (באנגלית: Gertrude Stein;‏ 3 בפברואר 1874 – 27 ביולי 1946) הייתה סופרת יהודייה-אמריקאית, שחיה רוב חייה בפריז ונמנתה עם מובילי המודרניזם בספרות ובאמנות.

קורות חיים

שטיין נולדה באלגני שבפנסילבניה למשפחה יהודית אמידה ממוצא גרמני. היא למדה במכללת רדקליף לאמנות בקיימברידג' שבמסצ'וסטס. שם עודד אותה אחד ממוריה, הפסיכולוג ויליאם ג'יימס, לפתח את טכניקת הכתיבה האוטומטית של זרם התודעה, שבה עשתה שימוש כל חייה. בכתיבה זו נעשה ניסיון לתת עדיפות לתת-מודע על פני המודע.

בעידודו של ג'יימס פנתה שטיין ללימודי רפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אך לא סיימה את לימודיה. ב-1903 נסעה לפריז, עם אחיה ליאו שטיין, והשתקעה שם. ב-1907 הכירה שטיין את אליס ב. טוקלאס, והתגוררה עמה עד מותה. החל משנות העשרים ניהלה גרטרוד שטיין בביתה סלון אמנות וספרות בעל מוניטין רב. התארחו אצלה גדולי האמנים והסופרים של התקופה: פבלו פיקאסו, עזרא פאונד, אנרי מאטיס, ארנסט המינגוויי וסקוט פיצג'רלד. בהדרגה הפכה שטיין למין גורו עבור חבורת האמנים אותם כינתה "הדור האבוד", כינוי שהפך למטבע לשון לתיאור דור הצעירים האמריקאים שחיו בזמן מלחמת העולם הראשונה ולאחריה.^[1]

בהשפעת רעיונותיו של הפילוסוף היהודי אוסטרי אוטו ויינינגר בספרו "מין ואופי" גיבשה שטיין לעצמה זהות מגדרית גברית, אך בכתביה נמצאו גם התייחסויות רבות להיותה אישה לסבית. ב-1922 פרסמה את הסיפור "העלמה פר והעלמה סקין", ובו הופיעה ככל הנראה לראשונה בדפוס המילה "גיי" (gay) בהקשר הומוסקסואלי, אך נשמרה הדו-משמעות:^[2]

They were ...gay, they learned little things that are things in being gay, ... they were quite regularly gay

למרות זאת שטיין מעולם לא חשפה במוצהר את נטיותיה המיניות.

ב-1933 פרסמה שטיין את האוטוביוגרפיה שלה "האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס" כאילו דרך עיני אהובתה, המספרת כביכול על חייה לצד גרטרוד שטיין. השתיים יצאו למסע הרצאות נרחב בארצות הברית שארך שנים אחדות, והתפרסמו ברחבי היבשת.

במאי 1934 הביעה דעתה במגזין "הניו-יורק טיימס" שאדולף היטלר ראוי לקבל פרס נובל לשלום: "אני אומרת שהיטלר צריך לקבל את פרס נובל לשלום, כי הוא מסיר את כל הגורמים לסכסוך ומאבק מגרמניה. על ידי גירוש היהודים והגורמים הדמוקרטיים והשמאליים, הוא מגרש את כל מה שתורם לפעילות. שזה אומר שלום... על ידי דיכוי יהודים... הוא מסיים מאבקים בגרמניה".^[3]^[4] בנוסף לכך היא אף החתימה אישי ציבור על עצומה הקוראת להענקת הפרס להיטלר.^[5] בשנת 1938 היא העירה על מוסוליני, היטלר, רוזוולט, סטלין וטרוצקי: "יש יותר מדי דמויות אב בזמן האחרון, ואין ספק לגבי זה, אבות הם מדכאים.".^[6] ב-1940 היא שיבחה את המרשל פטן והשוותה אותו בגדולתו לג'ורג' וושינגטון. במשך כל תקופת השואה, המשיכה להתגורר בפריז, כאשר אזרחותה האמריקאית ופרסומה הרב, מגנים עליה.

כתיבתה של שטיין ייחודית מאוד ומתאפיינת בקוביזם, במשחקי מילים, בחזרה על הדברים ובהומור. אמירתה הנודעת ביותר "ורד הוא ורד הוא ורד הוא ורד" (Rose is a rose is a rose is a rose) הופיעה בשיר "אמילי הקדושה" שפרסמה ב-1922.

שטיין מתה מסרטן הקיבה בגיל 72. נקברה בפר לשז.

במהלך שנת 2011 הוצגה במוזיאון היהודי העכשווי בסן פרנסיסקו תערוכה המסכמת את חייה של שטיין ואת התפקיד המשמעותי שמילאה בעולם התרבותי והאמנותי של המאה ה-20.

מבחר מעבודותיה

Three Lives (1909)
Tender buttons: objects, food, rooms (1914)
Four Saints in Three Acts (libertto by Gertrude Stein, 1929)
The Autobiography of Alice B. Toklas (1933)
Everybody's Autobiography (1937)
Doctor Faustus Lights the Lights (1938)
Paris France (1940)

ספריה בעברית

האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס, תרגום מרטין הררי, זמורה ביתן, 1986
שלוש נשים, תרגום טובה שגיא, אסטרולוג, 1995
פריז צרפת, תרגום עידית שורר, אחרית דבר ד"ר אורלי לובין, סדרת ושתי, רסלינג, 2005
שירה ודקדוק (שתי הרצאות), תרגום עמית בן עמי, סדרת דרש, דחק, 2021

לקריאה נוספת

Janet Malcolm, Two Lives: Gertrude and Alice, Yale University Press, 2007 (הספר בקטלוג ULI)
Edward Burns (ed.), The Letters of Gertrude Stein and Carl Van Vechten, 1913-1946, Columbia University Press, 1986 (הספר בקטלוג ULI)
Karen Leick, Gertrude Stein and the Making of an American Celebrity, Taylor and Francis, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
Hannah Roche, The Outside Thing: Modernist Lesbian Romance, Columbia University Press, 2019 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרטרוד שטיין בוויקישיתוף

גרטרוד שטיין, ברשת החברתית Goodreads
עולמה של גרטרוד שטיין
אורלי לובין, מתוך אחרית הדבר של "פריז צרפת", אתר רסלינג
לינדה סימון, גרטרוד שטיין, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
אריאלה בנקיר, ארוחת ערב עם מאטיס, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על גרטרוד שטיין‏, 15 במאי 2012
עופרה עופר אורן, האישה ששינתה את משמעותה של המילה GAY, בבלוג "סופרת ספרים", 11 באוקטובר 2015
גרטרוד שטיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אושי דרמן, הסופרת היהודייה פורצת הדרך שהמציאה את המונח GAY, בלוג באתר בית התפוצות, יוני 2021
כתבי גרטרוד שטיין בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
גרטרוד שטיין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
גרטרוד שטיין (1874-1946), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Mellow, James R. 1992, a life without consequences, p.308. Houghton Mifflin. או בהקדשה לספרו של ארנסט המינגוויי, "וזרח השמש".
^ Martha E. Stone, Sept–Oct, 2002. Who were Miss Furr and Miss Skeene?, The Gay & Lesbian Review Worldwide.
^ Lansing Warren, Gertrude Stein views life and politics, New York Times Magazine, May 6, 1934
^ Ali Tariq, The ignoble Nobel. The Guardian (London). December 7, 2002.
^ Scene4 Magazine | letters to the editor
^ Blackmer, Corrine E. (1995). "Gertrude Stein". In Claude J. Summers. The Gay and Lesbian Literary Heritage. ISBN 0-8050-5009-4 a b c d e

[1] Mellow, James R. 1992, a life without consequences, p.308. Houghton Mifflin. או בהקדשה לספרו של ארנסט המינגוויי, "וזרח השמש".

[2] Martha E. Stone, Sept–Oct, 2002. Who were Miss Furr and Miss Skeene?, The Gay & Lesbian Review Worldwide.

[3] Lansing Warren, Gertrude Stein views life and politics, New York Times Magazine, May 6, 1934

[4] Ali Tariq, The ignoble Nobel. The Guardian (London). December 7, 2002.

[5] Scene4 Magazine | letters to the editor

[6] Blackmer, Corrine E. (1995). "Gertrude Stein". In Claude J. Summers. The Gay and Lesbian Literary Heritage. ISBN 0-8050-5009-4 a b c d e

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה: Gertrude Stein 1935-01-04.jpg|שמאל|ממוזער|גרטרוד שטיין]]
+{{סופר|תמונה=[[קובץ:Gertrude Stein 1935-01-04.jpg|250px]]|כיתוב=שטיין, 1935. [[צלם]]: [[קארל ואן וכטן]]}}
-'''גרטרוד שטיין''' (באנגלית: '''Gertrude Stein''') ([[3 בפברואר]] [[1874]] – [[27 ביולי]] [[1946]], [[סופר|סופרת]] [[אמריקאי|אמריקאית]], שחיה רוב חייה ב[[פריז]] ונמנתה עם מובילי ה[[מודרניזם]] ב[[ספרות]] וב[[אמנות]].
+'''גרטרוד שטיין''' (ב[[אנגלית]]: '''Gertrude Stein''';{{כ}} [[3 בפברואר]] [[1874]] – [[27 ביולי]] [[1946]]) הייתה [[סופרת]] [[יהדות ארצות הברית|יהודייה-אמריקאית]], שחיה רוב חייה ב[[פריז]] ונמנתה עם מובילי ה[[מודרניזם]] ב[[ספרות מודרנית|ספרות]] וב[[אמנות מודרנית|אמנות]].
 ==קורות חיים==
-גרטרוד שטיין נולדה באלגני שב[[פנסילבניה]] למשפחה יהודית אמידה ממוצא גרמני. היא למדה במכללת רדקליף לאמנות  ב[[קיימברידג' (מסצ'וסטס)]]. שם עודד אותה אחד ממוריה,  הפסיכולוג [[ויליאם ג'יימס]], לפתח את טכניקת הכתיבה האוטומטית של [[זרם התודעה]], שבה עשתה שימוש כל חייה. בכתיבה זו נעשה ניסיון לתת עדיפות ל[[תת מודע]] על פני המודע.
+שטיין נולדה באלגני שב[[פנסילבניה]] למשפחה [[יהודי]]ת אמידה ממוצא [[גרמני]]. היא למדה במכללת רדקליף לאמנות ב[[קיימברידג' (מסצ'וסטס)|קיימברידג']] שב[[מסצ'וסטס]]. שם עודד אותה אחד ממוריה, הפסיכולוג [[ויליאם ג'יימס]], לפתח את טכניקת הכתיבה האוטומטית של [[זרם התודעה]], שבה עשתה שימוש כל חייה. בכתיבה זו נעשה ניסיון לתת עדיפות ל[[תת-מודע]] על פני המודע.
-בעידודו של ג'יימס פנתה שטיין ללימודי [[רפואה]] באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אך לא סיימה את לימודיה. ב-1903 נסעה שטיין ל[[פריז]], עם אחיה ליאו שטיין, והשתקעה בה. ב-1907 הכירה שטיין את [[אליס ב. טוקלאס]], והתגוררה עמה עד מותה. החל משנות העשרים ניהלה גרטרוד שטיין בביתה  סלון [[אמנות]] ו[[ספרות]] בעל מוניטין רב. התארחו אצלה גדולי האמנים והסופרים של התקופה: [[פבלו פיקאסו]], [[עזרא פאונד]], [[אנרי מאטיס]], [[ארנסט המינגוויי]] ו[[סקוט פיצג'רלד]]. בהדרגה הפכה שטיין למין [[גורו]] עבור חבורת האמנים.
+בעידודו של ג'יימס פנתה שטיין ללימודי [[רפואה]] ב[[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]], אך לא סיימה את לימודיה. ב-1903 נסעה ל[[פריז]], עם אחיה ליאו שטיין, והשתקעה שם. ב-1907 הכירה שטיין את [[אליס ב. טוקלאס]], והתגוררה עמה עד מותה. החל משנות העשרים ניהלה גרטרוד שטיין בביתה [[סלון ספרותי|סלון]] [[אמנות]] ו[[ספרות]] בעל מוניטין רב. התארחו אצלה גדולי האמנים והסופרים של התקופה: [[פבלו פיקאסו]], [[עזרא פאונד]], [[אנרי מאטיס]], [[ארנסט המינגוויי]] ו[[סקוט פיצג'רלד]]. בהדרגה הפכה שטיין למין [[גורו]] עבור חבורת האמנים אותם כינתה "[[הדור האבוד]]", כינוי שהפך למטבע לשון לתיאור דור הצעירים האמריקאים שחיו בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] ולאחריה.{{הערה|Mellow, James R. 1992, a life without consequences, p.308. Houghton Mifflin. או בהקדשה לספרו של ארנסט המינגוויי, "[[וזרח השמש]]".}}
-בהשפעת רעיונותיו של הפילוסוף האוסטרי [[אוטו ויינינגר]] בספרו "מין ואופי" גיבשה שטיין לעצמה זהות מגדרית גברית, אך בכתביה נמצאו גם התייחסויות רבות להיותה אישה לסבית.  ב-[[1922]] פרסמה סיפור ""העלמה פר והעלמה סקין", ובו הופיעה לראשונה בדפוס המילה גיי (gay) בהקשר הומוסקסואלי, אך  נשמרה הדו משמעות:
+בהשפעת רעיונותיו של הפילוסוף היהודי אוסטרי [[אוטו ויינינגר]] בספרו "[[מין ואופי]]" גיבשה שטיין לעצמה [[זהות מגדרית]] גברית, אך בכתביה נמצאו גם התייחסויות רבות להיותה אישה [[לסביות|לסבית]]. ב-[[1922]] פרסמה את הסיפור "העלמה פר והעלמה סקין", ובו הופיעה ככל הנראה לראשונה בדפוס המילה "[[גיי]]" (gay) בהקשר הומוסקסואלי, אך נשמרה הדו-משמעות:{{הערה|Martha E. Stone, Sept–Oct, 2002. [http://www.thefreelibrary.com/Who+were+Miss+Furr+and+Miss+Skeene%3F+%28Essay%29.-a090892988 ''Who were Miss Furr and Miss Skeene?''], The Gay & Lesbian Review Worldwide.}} {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=They were ...gay, they learned little things that are things in being gay, ... they were quite regularly gay}}
-"They were ...gay, they learned little things that are things in being gay, ... they were quite regularly gay". אולם שטיין מעולם לא חשפה במוצהר את נטיותיה המיניות.
+למרות זאת שטיין מעולם לא חשפה במוצהר את נטיותיה המיניות.
-ב-[[1933]] פרסמה שטיין את האוטוביוגרפיה שלה "[[האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס]]" כאילו דרך עיני אהובתה המספרת כביכול על חייה לצד גרטרוד שטיין. השתיים יצאו למסע הרצאות נרחב ב[[ארצות הברית]] שארך שנים אחדות, והתפרסמו ברחבי היבשת.
+ב-[[1933]] פרסמה שטיין את ה[[אוטוביוגרפיה]] שלה "[[האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס]]" כאילו דרך עיני אהובתה, המספרת כביכול על חייה לצד גרטרוד שטיין. השתיים יצאו למסע הרצאות נרחב ב[[ארצות הברית]] שארך שנים אחדות, והתפרסמו ברחבי היבשת.
+במאי [[1934]] הביעה דעתה במגזין "[[הניו-יורק טיימס]]" ש[[אדולף היטלר]] ראוי לקבל [[פרס נובל לשלום]]: "אני אומרת שהיטלר צריך לקבל את פרס נובל לשלום, כי הוא מסיר את כל הגורמים לסכסוך ומאבק מגרמניה. על ידי גירוש היהודים והגורמים הדמוקרטיים והשמאליים, הוא מגרש את כל מה שתורם לפעילות. שזה אומר שלום... על ידי דיכוי יהודים... הוא מסיים מאבקים בגרמניה".{{הערה|1=Lansing Warren, [http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=F00B13FD3F58177A93C4A9178ED85F408385F9&scp=6 ''Gertrude Stein views life and politics''], New York Times Magazine, May 6, 1934}}{{הערה|Ali Tariq, [http://www.guardian.co.uk/world/2002/dec/07/usa.comment ''The ignoble Nobel'']. The Guardian (London). December 7, 2002.}} בנוסף לכך היא אף החתימה אישי ציבור על עצומה הקוראת להענקת הפרס להיטלר.{{הערה|1=[http://www.scene4.com/readersblog/2012/01/the_obscene_critic.html Scene4 Magazine {{!}} letters to the editor]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} בשנת 1938 היא העירה על [[מוסוליני]], היטלר, [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]], [[סטלין]] ו[[טרוצקי]]: "יש יותר מדי דמויות אב בזמן האחרון, ואין ספק לגבי זה, אבות הם מדכאים.".{{הערה|1=Blackmer, Corrine E. (1995). "Gertrude Stein". In Claude J. Summers. The Gay and Lesbian Literary Heritage. {{ISBN|0-8050-5009-4}} a b c d e}} ב-1940 היא שיבחה את המרשל [[אנרי פיליפ פטן|פטן]] והשוותה אותו בגדולתו ל[[ג'ורג' וושינגטון]]. במשך כל תקופת השואה, המשיכה להתגורר בפריז, כאשר אזרחותה האמריקאית ופרסומה הרב, מגנים עליה.
-כתיבתה של שטיין ייחודית מאוד ומתאפיינת ב[[קוביזם]], במשחקי מילים, בחזרה על הדברים ובהומור. אמירתה הנודעת ביותר "ורד הוא ורד הוא ורד הוא ורד" (Rose is a rose is a rose is a rose ) הופיעה בשיר "אמילי הקדושה" שפרסמה ב-[[1922]]. אמירה זו נועדה להדגיש כי הדברים הם מה שהם ולא יותר מכך. פירוש נוסף הוא שכל אמירה מעלה באופן אוטומטי אוסף דימויים ותחושות הכרוכות בה.
+כתיבתה של שטיין ייחודית מאוד ומתאפיינת ב[[קוביזם]], ב[[משחק מילים|משחקי מילים]], בחזרה על הדברים וב[[הומור]]. אמירתה הנודעת ביותר "ורד הוא ורד הוא ורד הוא ורד" (Rose is a rose is a rose is a rose) הופיעה בשיר "אמילי הקדושה" שפרסמה ב-[[1922]].
-שטיין מתה בהיותה בת 72 ממחלת הסרטן.
+שטיין מתה מ[[סרטן הקיבה]] בגיל 72. נקברה ב[[פר לשז]].
+במהלך שנת [[2011]] הוצגה ב[[המוזיאון היהודי העכשווי|מוזיאון היהודי העכשווי]] ב[[סן פרנסיסקו]] תערוכה המסכמת את חייה של שטיין ואת התפקיד המשמעותי שמילאה בעולם התרבותי והאמנותי של המאה ה-20.
 ==מבחר מעבודותיה==
@@ שורה 19: / שורה 24: @@
 * Three Lives'' (1909)
 * Tender buttons: objects, food, rooms'' (1914)
 * Four Saints in Three Acts'' (libertto by Gertrude Stein, 1929)
-* ''[[The Autobiography of Alice B. Toklas]]'' (1933)
+* ''The Autobiography of Alice B. Toklas'' (1933)
 *Everybody's Autobiography'' (1937)
 * Doctor Faustus Lights the Lights'' (1938)
 * Paris France'' (1940)
 </div>
 ==ספריה בעברית==
-*''' האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס''', תרגום מרטין הררי, זמורה ביתן, [[1986]]
+*''' [[האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס]]''', תרגום מרטין הררי, [[כנרת זמורה-ביתן דביר|זמורה ביתן]], [[1986]]
-*'''פריז צרפת''', תרגום עידית שורר, אחרית דבר ד"ר [[אורלי לובין]], [[רסלינג]], [[2005]]
+*'''שלוש נשים''', תרגום טובה שגיא, אסטרולוג, [[1995]]
+*'''פריז צרפת''', תרגום [[עידית שורר]], אחרית דבר ד"ר [[אורלי לובין]], [[סדרת ושתי]], [[רסלינג]], [[2005]]
+*'''שירה ודקדוק''' (שתי הרצאות), תרגום עמית בן עמי, סדרת דרש, [[דחק - כתב עת לספרות טובה|דחק]], [[2021]]
+== לקריאה נוספת ==
-==קישורים חיצוניים==
+* Janet Malcolm, '''Two Lives: Gertrude and Alice''', [[הוצאת אוניברסיטת ייל|Yale University Press]], 2007 {{ULI|007937068}}
-* [http://ellensplace.net/gstein1.html עולמה של גרטרוד שטיין]
+* Edward Burns (ed.), '''The Letters of Gertrude Stein and Carl Van Vechten, 1913-1946''', Columbia University Press, 1986 {{ULI|050542686}}
+* Karen Leick, '''Gertrude Stein and the Making of an American Celebrity''', Taylor and Francis, 2012 {{ULI|053676267}}
+* Hannah Roche, '''The Outside Thing: Modernist Lesbian Romance''', Columbia University Press, 2019 {{ULI|023301461}}
+==קישורים חיצוניים==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
+{{רשתות חברתיות}}
+* [https://web.archive.org/web/20030604081803/http://ellensplace.net/gstein1.html עולמה של גרטרוד שטיין]
 * אורלי לובין, [http://www.resling.co.il/browse.asp?browse_id=1 מתוך אחרית הדבר של "פריז צרפת"], אתר [[רסלינג]]
+* לינדה סימון, {{אנצ נשים יהודיות|stein-gertrude}}
+* {{הארץ|אריאלה בנקיר|ארוחת ערב עם מאטיס|1.1556753|4 בנובמבר 2011}}
+* {{חיים של אחרים|גרטרוד שטיין|15 במאי 2012|%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F}}
+* {{עופרה עופר|האישה ששינתה את משמעותה של המילה GAY|2015/10/11|גרטרוד-שטיין-האישה-ששינתה-את-משמעותה-ש}}
+* {{בריטניקה}}
+* אושי דרמן, [https://www.anumuseum.org.il/he/בלוג-בית-התפוצות/גאווה-מורכבת-הסופרת-היהודייה-פורצת-הד/ הסופרת היהודייה פורצת הדרך שהמציאה את המונח GAY], בלוג באתר [[בית התפוצות]], יוני 2021
+* {{סופר פרויקט גוטנברג}}
+* {{Find a Grave}}
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007268300005171|גרטרוד שטיין (1874-1946)}}
+==הערות שוליים==
-{{מיון רגיל:שטיין, גרטרוד}}
+{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
+{{בקרת זהויות}}
-[[קטגוריה:סופרים אמריקאים]]
+{{מיון רגיל:שטיין, גרטרוד}}
+[[קטגוריה:סופרות יהודיות אמריקאיות]]
+[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות פר לשז]]
+[[קטגוריה:להט"בים אמריקאים]]
+[[קטגוריה:להט"בים יהודים]]
+[[קטגוריה:בעלות סלונים ספרותיים]]
+[[קטגוריה:בוגרות מכללת רדקליף]]
+[[קטגוריה:פריז: אישים]]
+[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו מסרטן]]
+[[קטגוריה:סופרות לסביות אמריקאיות]]
+[[קטגוריה:אמריקאיות שנפטרו מסרטן]]
+[[קטגוריה:אמריקאיות שנולדו ב-1874]]
+[[קטגוריה:אמריקאיות שנפטרו ב-1946]]