בית היולדות הקריה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:49, 25 ביוני 2021

בית היולדות הקריה

(למפת תל אביב רגילה)

בית היולדות הקריה

בית חולים הקריה היה שמו העממי של בית החולים לנשים (בית יולדות ומחלקות גינקולוגיות) אשר שכן בין השנים 1951–1997 בקריה בתל אביב, בצידו המזרחי של המתחם לצד דרך בגין, במקום בו ניצב כיום מגדל המטכ"ל של משרד הביטחון. שמו הרשמי היה "בית היולדות ע"ש יוסף סרלין" והוא שימש במשך 46 שנים מקום משכנן של מחלקות הנשים והיולדות של העיר תל אביב.

היסטוריה

תחילתו של בית היולדות בשנת 1951 כאשר הוחלט שעד שתושלם בניית בית החולים העירוני החדש ברחוב ויצמן (לימים המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי) וכפתרון ביניים למצוקת המיטות, יעברו מחלקות הנשים אשר שכנו בבית החולים הדסה ברחוב בלפור, לבניין בית הספר של המושבה הגרמנית.

בניין בית הספר היסודי של המושבה הגרמנית שרונה שימש באותה תקופה מחסן ממשלתי לאחר שהמושבה החקלאית של תנועת הטמפלרים, אשר הוקמה בשנת 1871, התרוקנה מתושביה בעקבות גירושם של הטמפלרים מארץ ישראל בידי הבריטים בשנת 1939 עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. בניין בית הספר החדש לילדים דוברי גרמנית מיפו ושרונה הושלם בשנת 1931 על פי תכנונו של האדריכל תיאודור ווילנד (Theodor Wieland). חברת וונאגל משרונה ביצעו את הבנייה.

ב- 22 ביולי 1951 נערך טקס חנוכת בית היולדות הקריה. את טקס חנוכת בית היולדות החדש פתח ד"ר יהודה אריה אברמוביץ שאמר:

"שעם כניסת היולדות לכאן אנו מטהרים בית טמא זה, ששימש בית ספר לילדי הנאצים"

. מנהל בית החולים החדש הד"ר אשרמן דיווח:

"כי בבית חולים זה תוכל היולדת לשהות שמונה ימים אחרי הלידה, לעומת ארבעה ימים שיכולנו לאפשר עד כה".

בבית היולדות היו 150 מיטות אישפוז ושלוש קומות המצויידות במיטב השכלולים. ביקורי היולדות במקום התקיימו בימים שני, חמישי ושבת לחצי שעה בלבד (14:30 - 14:00) והכניסה לילדים נאסרה.

ב-25 ביוני 1971 נולד בבית החולים התינוק הראשון^[1]

מנהל בית החולים ומחלקות המיילדות והגינקולוגיה היה בתחילה פרופ' יוסף (גוסטב) אשרמן (1889–1968), יליד צ'כיה, רופא בעל שם עולמי אשר על שמו קרויה תסמונת אשרמן. לאחר מותו נקראה המחלקה הגינקולוגית בבית החולים על שמו.

למנהלת מחלקת ילודים והפגיה מונתה הד"ר שולמית סבירסקי.

עם פרישתו של אשרמן חולק בית היולדות לשתי מחלקות, בראשן עמדו פרופ' שלמה יונה רנצו טואף ופרופ' נדב סופרמן ומאוחר יותר הפרופסורים ראובן פייזר ומנחם דוד. עם פרישתו של פייזר התמנה פרופ' יוסי לסינג למנהל מחלקת יולדות א', ויחד עם פרופ' דוד היה מיוזמי וממבצעי העברתו בשנת 1997 לבית החולים ליס לנשים וליולדות. בית החולים ליס נמצא במתחם המרכזי של המרכז הרפואי ת"א, ברחוב ויצמן בצדו הצפוני.

ב-46 שנות פעילותו נולדו בבית החולים ליולדות הקריה מאות אלפי תינוקות.

מגילת יסוד בית הספר

במסגרת חגיגות המאה לתל אביב, פורסם^[2] בעיתון מעריב על הנסיבות בהן נתגלתה מגילת היסוד לבית הספר שהוטמנה על ידי הטמפלרים בעת הנחת אבן הפינה בשנת 1930. במאמר סופר כי מאולם הכניסה לבית החולים נמתח מסדרון קצר שהוליך למשרדו של מנהל המחלקה ובקיר לאורכו הוצמד ארון גבוה ומסיבי אשר חסם חלקית את התנועה. בזמן שיפוץ הבניין בשנות ה-80, הורה פרופסור פייזר להעביר את הארון ממקומו ואז נתגלה בקיר שמאחוריו לוח אבן מסיבי אשר בלט מעט לכיוון המסדרון. לוח זה סולק אף הוא לאחר עבודה מאומצת. כאשר נשלף מהקיר נמצא בתוכו גליל מתכת אפור מצופה אבץ מולחם ואטום, ובגליל לוח נחושת עם כתובת בגרמנית, מטבעות מנדטוריים שהוטבעו בהנפקה הראשונה של כסף ארץ-ישראלי בשנת 1927, ועשרה שרטוטים אדריכליים בהעתקת שמש של תוכניות המבנה במבטים שונים. האוצר הועבר להנהלת בית החולים ומוסגר בלוח תצוגה צנוע אשר נתלה בחדר הישיבות. עם העברת בית החולים ליולדות למִתחם איכילוב ב-3 ביולי 1997, הועברה הוויטרינה למשרדו של פרופסור יוסי לסינג, מנהל בית החולים ליולדות ליס במרכז הרפואי.

קישורים חיצוניים

תמונת המגילה

הערות שוליים

^ בית היולדות הגדול בארץ נחנך בקריה בת"א ישראל היום, שישבת, "70 שנים אחרי", עורך דיוויד סלע, 26 ביוני 2021, עמוד 14
^ ניר מן, האוצר שהתגלה במחלקה הגינקולוגית, באתר nrg‏, 17 במאי 2009

[1] בית היולדות הגדול בארץ נחנך בקריה בת"א ישראל היום, שישבת, "70 שנים אחרי", עורך דיוויד סלע, 26 ביוני 2021, עמוד 14

[2] ניר מן, האוצר שהתגלה במחלקה הגינקולוגית, באתר nrg‏, 17 במאי 2009

[1]

[2]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 מנהל בית החולים ומחלקות המיילדות וה[[גינקולוגיה]] היה בתחילה פרופ' [[יוסף (גוסטב) אשרמן]] ([[1889]]–[[1968]]), יליד [[צ'כיה]], [[רופא]] בעל שם עולמי אשר על שמו קרויה [[תסמונת אשרמן]]. לאחר מותו נקראה המחלקה הגינקולוגית בבית החולים על שמו.
-למנהלת מחלקת יילודים וה[[פגיה]] מונתה הד"ר שולמית סבירסקי.
+למנהלת מחלקת ילודים וה[[פגיה]] מונתה הד"ר שולמית סבירסקי.
 עם פרישתו של אשרמן חולק בית היולדות לשתי מחלקות, בראשן עמדו פרופ' [[שלמה יונה רנצו טואף]] ופרופ' [[נדב סופרמן]] ומאוחר יותר הפרופסורים [[ראובן פייזר]] ו[[מנחם דוד]]. עם פרישתו של פייזר התמנה פרופ' יוסי לסינג למנהל מחלקת יולדות א', ויחד עם פרופ' דוד היה מיוזמי וממבצעי העברתו בשנת [[1997]] ל[[בית החולים ליס לנשים וליולדות]]. בית החולים ליס נמצא במתחם המרכזי של המרכז הרפואי ת"א, ברחוב ויצמן בצדו הצפוני.

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • אסותא חיפה • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)